חוק ביטוח לאומי קובע, כי "פגיעת עבודה" | "תאונת עבודה" היא כזו שמתרחשת תוך כדי ועקב העבודה. 
על מנת שהביטוח הלאומי יכיר בנזקיו של העובד\ת , עליהם להוכיח כי התאונה התרחשה בשעות העבודה וכקשורה לעבודה. 
אתן לכם דוגמאות לאירועים שנקבעו בחוק הביטוח הלאומי: 
במסגרת אירוע חברה של העבודה, ארעה תאונה לאחד העובדים. 
העובד נפל, נפצע ? הוא יהיה זכאי לזכויות מלאות ולהכרה מביטוח לאומי.

עובדת יצאה לפגישת עבודה (ניקח לדוגמא עובדים שנמצאים בשטח ומקיימים פגישות מחוץ למשרד) 
במהלך הפגישה העובד נפגע מחפץ כלשהו. גם במקרה הזה, מדובר בהכרה מלאה מביטוח לאומי. 
שימו לב לפרט חשוב, עובדים שיצאו לסידורים אישיים במהלך שעות העבודה ונפגעו – לא יהיו זכאים להכרה בביטוח לאומי כנפגעי תאונת עבודה. 
מדוע? פעילות העובד לא היו כחלק מעבודתו, זאת אומרת – נותק הקשר בין העבודה למטרת היציאה מהעבודה (סידורים). 
בלא מעט מקרים של תאונות בעבודה, התאונה מתרחשת בשל רשלנות המעביד, לדוגמא: עובד שנפל מסולם כיוון שהמעביד לא דאג לספק לו סולם תקין ו/או הנחיות לעבודה בגובה, עובד שנפגע מכלי עבודה מסוכן, כיוון שלא ניתנו לו הנחיות כיצד לעבוד עם אותו כלי וכיוצ"ב.

במקרים אלה, בידי הנפגע עומדת האפשרות להגשת תביעה גם מול הביטוח הלאומי וגם נגד המעביד וחברת הביטוח שלו ברשלנות . 
חשוב לדעת, שכל ההתנהלות בביטוח הלאומי תשפיע לאחר מכן גם בתביעת הרשלנות כנגד המעסיק, כאשר בדרך כלל הפיצוי שניתן במסגרת תביעת הרשלנות גבוה יותר מהתשלומים להם יהיו זכאים הנפגעים במסגרת תביעתם מול הביטוח הלאומי. 
לכן, בכל מקרה של תאונה בעבודה, חשוב מאוד להיוועץ עם עורך דין מנוסה בטרם התחלת התהליך מול הביטוח הלאומי, שכן כל ההליך שמתנהל בביטוח הלאומי ישפיע לאחר מכן בניהול התביעה כנגד המעסיק וחברת הביטוח שלו.