מעקב ההיריון והלידה הם תהליכים רפואיים שבהם החלטה שגויה או עיכוב בטיפול עלולים לגרום נזק קשה ליולדת או ליילוד. לא כל תוצאה קשה היא רשלנות, אך כאשר הצוות הרפואי סטה מרמת הזהירות המקובלת והסטייה גרמה לנזק, קמה עילה לתביעה. בעמוד זה מוסבר באילו מצבים מדובר, מה צריך להוכיח, ומהם המועדים שחשוב להכיר.
הרשימה ממחישה סוגי מקרים בלבד. השאלה אם הייתה רשלנות במקרה מסוים נבחנת תמיד על סמך הרשומה הרפואית המלאה וחוות דעת של מומחה בתחום.
כמו בכל תביעת רשלנות רפואית, יש להראות שלושה יסודות: שהצוות הרפואי סטה מהסטנדרט המקובל, שנגרם נזק, ושקיים קשר סיבתי בין הסטייה לנזק. בתביעות היריון ולידה שאלת הקשר הסיבתי היא לעיתים קרובות לב המחלוקת: הנתבעים טוענים בדרך כלל שהנזק נגרם מסיבה שאינה קשורה לטיפול, כגון גורם מולד או אירוע שקדם ללידה.
לכתב התביעה יש לצרף חוות דעת של מומחים רפואיים. בתביעות אלה נדרשות לעיתים כמה חוות דעת, למשל של מומחה למיילדות, של מומחה לרפואת ילודים ושל נוירולוג ילדים, וכן חוות דעת בעניין הצרכים השיקומיים.
השלב הראשון הוא איסוף התיעוד המלא: כרטיס מעקב ההיריון, תוצאות הבדיקות והדימות, גיליון חדר הלידה, תרשימי הניטור, דוח הניתוח אם בוצע, ורשומות היילוד. לכל מטופל יש זכות לקבל העתק מהרשומה הרפואית שלו. כאשר רשומה שהיה צריך לנהל חסרה או לא נשמרה, והחסר מקשה על הוכחת התביעה, בית המשפט עשוי בנסיבות מתאימות להעביר את נטל ההוכחה אל הנתבעים.
כאשר בשל רשלנות במעקב ההיריון לא אובחן מום או לא נמסר להורים מידע שהיה מאפשר להם לקבל החלטה בעניין המשך ההיריון, הפסיקה מכירה בתביעה של ההורים, המכונה "הולדה בעוולה". לפי פסיקת בית המשפט העליון, התביעה במצב כזה היא של ההורים, ולא של הילד עצמו.
להבחנה זו יש משמעות מעשית חשובה לעניין ההתיישנות: מאחר שמדובר בתביעה של ההורים, הארכת התקופה החלה על תביעות של קטינים אינה חלה עליה ככלל. לכן בתביעות מסוג זה חשוב במיוחד לפנות לבדיקה מוקדם ככל האפשר.
הפיצוי נועד להעמיד את הנפגע, ככל שניתן לעשות זאת בכסף, במצב שבו היה אלמלא הרשלנות. ראשי הנזק העיקריים הם כאב וסבל, פגיעה בכושר ההשתכרות, הוצאות רפואיות ושיקומיות, עזרה וסיעוד, ובמקרים המתאימים התאמת דיור וניידות. בפגיעות קשות ביילוד נבחנים הצרכים לאורך כל תוחלת החיים, על סמך חוות דעת של מומחים. סכום הפיצוי נקבע בכל מקרה לפי נסיבותיו, ואין דרך להעריך אותו מראש בלי בחינת החומר.
תביעת נזיקין מתיישנת ככלל לאחר שבע שנים. כאשר התובע הוא ילד שנפגע בלידה, מניין התקופה מתחיל ככלל בהגיעו לגיל 18. תביעה של היולדת בגין נזק שנגרם לה עצמה, וכן תביעת הורים בעילת הולדה בעוולה, כפופות ככלל לתקופה הרגילה. גם כשהמועד רחוק לא כדאי להמתין: עם השנים קשה יותר לאתר רשומות, והכנת חוות הדעת אורכת זמן.
לא בהכרח. ניתוח קיסרי דחוף הוא לעיתים הטיפול הנכון. השאלה היא אם ההחלטה התקבלה בזמן, לנוכח הנתונים שעמדו בפני הצוות, ואם הטיפול שקדם לה היה תקין.
לא. חתימה על טופס אינה פוטרת את הצוות מהחובה לטפל במיומנות ובזהירות, ואינה מוכיחה כשלעצמה שניתן הסבר מלא.
לגבי תביעת הילד עצמו ההתיישנות נמנית ככלל מגיל 18, אך לגבי תביעות ההורים חלים מועדים קצרים יותר. מומלץ לבדוק את המועדים בהקדם.
לא. תלונה עשויה להביא לבירור האירוע, אך היא אינה מזכה בפיצוי ואינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות. למידע כללי ראו רשלנות רפואית.
נפגעתם ואינכם בטוחים אם יש עילה לתביעה? צרו קשר לייעוץ ללא עלות: 054-7448044 או דרך עמוד יצירת הקשר.
כל הזכויות שמורות MomentumDigital
האתר משתמש בעוגיות חיוניות לתפעולו. בהסכמתכם נשתמש גם בעוגיות סטטיסטיקה (Google Analytics) ושיווק (Google Ads, Meta) למדידה ולהצגת מודעות. אפשר לשנות את הבחירה בכל עת. פרטים במדיניות הפרטיות.