תביעת נזיקין היא תביעה לפיצוי כספי על נזק שנגרם באשמת אחר, ותביעת רשלנות היא הסוג הנפוץ שלה בנזקי גוף. מי שנפגע בגופו בגלל חוסר זהירות של אחר עשוי להיות זכאי לפיצוי. תביעת רשלנות מוגשת נגד מי שהיה אחראי למנוע את הסיכון ולא עשה זאת: רשות מקומית, בעל עסק, מוסד או מעסיק.
בתביעת רשלנות יש להראות שלנתבע הייתה חובת זהירות כלפי הנפגע, שהוא הפר אותה, ושההפרה גרמה לנזק. בפועל ההוכחה נשענת על ראיות מהשטח ועל התיעוד הרפואי.
להרחבה ראו עצות להתנהלות נבונה לאחר תאונה.
הפיצוי בתביעת נזקי גוף מורכב מכמה רכיבים: כאב וסבל, הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, עזרת הזולת ונסיעות. גובה הפיצוי תלוי בחומרת הפגיעה, בנכות שנותרה, בגיל הנפגע ובהשפעה על יכולתו לעבוד.
תביעת נזיקין מתיישנת ככלל כעבור 7 שנים, ולקטינים המניין מתחיל בגיל 18. למרות התקופה הארוכה, ראיות נעלמות מהר ומפגעים מתוקנים, ולכן כדאי לפעול מוקדם.
האחריות מוטלת ככלל על מי ששולט במקום או בפעילות ויכול היה למנוע את הסיכון: מחזיק המקרקעין, בעל העסק, חברת ניהול או אחזקה, נציגות הבית המשותף או הרשות המקומית. לעיתים יש יותר מגורם אחראי אחד, ואז ניתן לתבוע את כולם יחד. במקרים רבים עומדת מאחורי הגורם האחראי חברת ביטוח שביטחה אותו בביטוח אחריות כלפי צד שלישי, והיא שמנהלת בפועל את התביעה.
בחלק מהמצבים קובע הדין הסדר מיוחד. כך למשל, בעלים של כלב אחראי לנזק גוף שגרם הכלב גם בלי שהוכחה התרשלות מצדו, בכפוף להגנות מצומצמות הקבועות בפקודת הנזיקין.
בתביעה לפי פקודת הנזיקין, מי שטוען לנכות או לכל עניין אחר שברפואה נדרש ככלל לצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו. בכך שונה תביעת רשלנות מתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שבה בית המשפט הוא שממנה את המומחים. הנתבעים רשאים להגיש חוות דעת נגדית, ובמקרים רבים ממנה בית המשפט גם מומחה מטעמו.
כאשר האירוע מזכה את הנפגע גם בגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, למשל כשהוכר כתאונת עבודה, הגמלאות מובאות ככלל בחשבון ומנוכות מהפיצוי. לעומת זאת, תגמולים מפוליסת ביטוח תאונות אישיות פרטית שהנפגע רכש לעצמו אינם מנוכים ככלל מהפיצוי שמשלם המזיק.
זה תלוי במפגע ובנסיבות. השאלה היא אם היה מפגע שהרשות הייתה צריכה לתקן, ואם הוא שגרם לנפילה.
לא בהכרח. כשלנפגע מיוחס אשם תורם, הפיצוי עשוי לקטון בהתאם, ולא להתבטל.
לא. תביעות רבות מסתיימות בפשרה מול חברת הביטוח של הגורם האחראי.
בדרך כלל את נציגות הבית המשותף, האחראית לאחזקת הרכוש המשותף, ואת חברת הביטוח שלה אם קיימת פוליסה. יש לבדוק בכל מקרה מי החזיק בפועל במקום ומי היה אחראי לתחזוקתו.
כאשר נטען שנותרה נכות, ככלל כן. בפגיעות קלות שחלפו בלי נכות ניתן לעיתים להסתפק בתיעוד הרפואי.
כדאי לפנות לייעוץ מוקדם ככל האפשר אחרי הפגיעה, ולפני שחותמים על מסמך או על הצעת פשרה. עו״ד שני חזון ויסמן מלווה אישית כל תיק, והפגישה הראשונה היא ללא תשלום וללא התחייבות. לתיאום שיחה: 054-7448044.
נפגעתם ואינכם בטוחים אם יש עילה לתביעה? צרו קשר לייעוץ ללא עלות: 054-7448044 או דרך עמוד יצירת הקשר.
האתר משתמש בעוגיות חיוניות לתפעולו. בהסכמתכם נשתמש גם בעוגיות סטטיסטיקה (Google Analytics) ושיווק (Google Ads, Meta) למדידה ולהצגת מודעות. אפשר לשנות את הבחירה בכל עת. פרטים במדיניות הפרטיות.